אין זוהי מסיבה רגילה,
למרות המוזיקה ההומה.
למרות שהאורחים נראים כמו אנשים רגילים,
אם מסתכלים היטב רואים שהם אינם באמת חיים.
כל כך הרבה שלדים,
ללא בשר או סיפורים.
כל כך הרבה אנשים,
חסרי כל מקרים כאובים.
כל שאני יכול זה להסתכל ולבהות בחלום הבלהות,
כל שאני יכול זה רק לחשוב איך זה יכול להיות?
איך עליהם פסחו,
ויש אחרים שאפילו קצת לא ריחמו?
כל אדם שמשהו עבר,
כל אדם בעל בשר,
יכול לראות את השלדים,
אותם אנשים נטולי הכאבים.


