כמו בובות עם חוטים,
אנשים חסרי חיים שנשלטים.
כל כך כיף לשחק מאחורי הקלעים,
באותם אנשים אומללים וחלשים.
כי למה לא להיות רע?
בגלל שסוף טוב אין אף פעם לרשע?
גם לסיפורי אין סוף נחמד,
אז למה אני צריך להתאמץ בשביל כל אחד?
מדוע להיות טוב ולעזור,
אם עולמי הוא אפור?
למה לא להיות רע לאנשים,
ממילא הרי כולם אבודים.
הרי מה כבר עשיתי?
רק הייתי אני!
אני רק מושך בחוטים,
כל מה שאני עושה זה רק לדחוף ולגרום למפלת אנשים.


