הולך עם נעליו הקרועות.
מסתכל על חולצתו,
רואים בכל קרע וקרע את הזמן שמשאיר את חותמו.
על עורו כל כך הרבה צלקות,
גבו נושא סיפורים מאות.
ממשיך הוא בדרכו עם מכנסיו הקרועות,
קרועות מהמוני הבטחות כוזבות.
האם זאת אשליה?
או האם אפשר לראות באופק תקווה?
באמצע המדבר אפשר לראות נווה של שלווה,
האם מתהלכת שם מישהי שאבדה?
איך גם היא הגיעה למדבר הזה?
מה היא עשתה ומהו סיפורה?
לראשונה אפשר לראות מים צלולים,
נקיים מעורמות ושקרים.
האם ייתכן שזה אמיתי?
או שזה הוא רק פרי דמיוני?
יושבת לה שם נערה עם שמלה אדומה,
מחכה ומחכה.
איך היא הגיעה למדברי?
אני יודע דבר אחד: אנסה לראשונה לברוח מכלאי,
ואוציא אותה לבטח איתי.


