מלמעלה הם יורדים במעגלים.
מסביב לגופתי הם חגים,
ועל טרפם הם מתנפלים.
אינני מת! עזבו אותי!
איך אין הם מקשיבים לקולי,
ממשיכים הם לשסף את גרוני.
אוכלים, נהנים וסועדים,
למרות שגופי חי מן בשרי הם לוקחים.
עכשיו נותר לפרוש ידיים ולחכות לשעתי,
אך איני יכול - זהו אינו מועד מותי.


