מהדרך הארוכה כל גופי דואב.
נוסיף עוד משא ועוד שריטה,
מדוע למרות שרבע מהדרך אפילו לא עברה, היא מרגישה כל כך ארוכה?
גורר רגלים מלאות בדם אל האפלה,
ממשיך לגרור רגלים משום שנפשי נכבלה.
למרות שאני אומר לו שיסתלק משם,
צוחק הוא ברשעות ומתעלם מהקול שכמעט כבר לא קיים.
עזוב את הכל ושכח מזה העולם,
פה אתה ממילא לא קיים.
דברייך האחרונים כבר כתובים,
כל מה שעלייך לעשות זה לשלוח אותם לאנשים הנכונים,
ואז פשוט תפרוש מהחיים.
;){kind=link}