אז מכל תקווה תשכחו.
נמאס כבר לזייף עוד צחוק,
נמאס להחניק את מה שקבור עמוק.
תעזבו אותי ותנו לשחרר את הכל,
אולי זה מה שיצליח לגרום לי לעבור את המכשול.
1 בספטמבר - הייעד המיוחל,
אך לא עצרתי לחשוב אם חבל.
האם חבל להשקיע כל כך הרבה מאמצים?
האם חבל להצית כל כך הרבה ריבים?
לא אדע עכשיו ואולי לא לעולם,
הרשימה מתקצרת וכנראה שעוד מעט אפסיק להיות קיים.
הרשימה שמכילה את כל הדברים שרציתי לעשות,
הרשימה הזאת שאין בה מקום לטעות.
אני לא מחפש אושר תהילה או אהבה,
כל שאני מבקש זה הבנה.
אולי כדאי להכיר לאנשים את דמותי האמיתית,
לצאת מהתסריט.
בהצגה שלי אין גיבורים או רשעים,
יש פשוט שני סוגים של אנשים - חיים או מתים.
***********************************************************
מקווה שאהבתם.... אם אהבתם בבקשה תשאירו תגובה שתעזור לי להשתפר אני אעריך את זה מאוד :).
;){kind=link}